השנה הכריז ארגון Dyson על שני זוכים עולמיים בולטים בתחרות השנתית היוקרתית — חיישן איכות מים מבוסס בינה מלאכותית מפולין ומקלדת חכמה לחולי פרקינסון מאיטליה. שני הפרויקטים משלבים בין הנדסה חדשנית, קיימות ומטרה חברתית מובהקת, וממחישים את כוחה של טכנולוגיה לעצב עתיד בר־קיימא ובריא יותר.
WaterSense – ניטור חכם למערכות מים טבעיות
הפרויקט WaterSense, שפותח על ידי פיליפ בודני, דוקטורנט לננוטכנולוגיה מאוניברסיטת ורשה לטכנולוגיה, מציע פתרון כולל לבעיה עולמית חמורה – זיהום מקורות מים מתוקים. על פי נתוני האו״ם, מעל 40% ממקורות המים בעולם סובלים מזיהום משמעותי, ונהרות ואגמים הם הנפגעים המרכזיים. מדובר במערכות קטנות יחסית, שזרימתן איטית והן רגישות במיוחד לזיהום שמקורו בחקלאות, תעשייה או שפכים עירוניים.
WaterSense הוא מכשיר עצמאי לניטור איכות מים בזמן אמת. המערכת מופעלת באמצעות זרימת המים עצמה – ללא צורך במקור אנרגיה חיצוני – ומבוססת על חיישנים ביולוגיים ומתכלים הניתנים למחזור מלא. החיישנים מודדים למעלה מ־20 פרמטרים שונים, בהם רמות pH, חמצן מומס, ניטרטים, אמוניה, מתכות כבדות וכלורידים, תוך דגימה משלושה עומקים שונים במקביל.
המערכת כוללת מנגנון החלפה אוטומטי של החיישנים אחת ל־24 שעות, ושולחת את כלל הנתונים לפלטפורמה מקוונת המנותחת באמצעות אלגוריתמי בינה מלאכותית. הפלטפורמה מזהה דפוסים חריגים ויכולה לחזות התפרצות זיהום עד 72 שעות מראש, מה שמאפשר לרשויות להגיב בזמן אמת ולמנוע פגיעה חמורה במערכת האקולוגית. נכון ל־2025, WaterSense נבחן ב־20 אתרים שונים ברחבי פולין, ובודני מתכנן את הרחבתו למדינות נוספות באירופה ובדרום אמריקה.

OnCue – פתרון טכנולוגי חדשני למאבק בתסמיני פרקינסון
הפרויקט השני שזכה בתחרות הוא OnCue, מקלדת חכמה שפותחה על ידי המעצבת האיטלקייה אלסנדרה גאלי, בוגרת אוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה שבהולנד. הפיתוח מתמקד בשיפור איכות החיים של אנשים הסובלים ממחלת פרקינסון – מחלה נוירולוגית המשפיעה כיום על יותר מ־10 מיליון איש ברחבי העולם. התסמינים כוללים רעד, קשיי תנועה, אפיזודות של “קפיאה” ואיטיות בפעולות מוטוריות עדינות, דבר המקשה על הקלדה, כתיבה ושימוש במכשירים דיגיטליים.
OnCue פועלת כמקלדת אלקטרונית חכמה שמזהה את תנועות המשתמש בזמן אמת. באמצעות מערך חיישני לחץ ותנועה זעירים ומעבד המבוסס על בינה מלאכותית, המערכת מתאימה את רגישות המקשים לקצב התגובה של המשתמש. כך היא יכולה “לנבא” את כוונת ההקלדה, לייצב תנועות לא רצוניות ולתרגם אותן לפקודות מדויקות.

בנוסף, המקלדת כוללת מנגנון למידה עצמית המזהה את דפוסי הרעד או ההשהיה האישיים של כל משתמש, ומבצעת התאמות דינמיות במהלך הזמן. התוצאה היא ממשק נגיש, המאפשר לחולי פרקינסון להקליד, ליצור ולתקשר באופן עצמאי. מעבר לשימוש הפרטי, המערכת צפויה להשתלב גם בעמדות מחשוב ציבוריות ובמרכזים רפואיים, כחלק מתוכניות שיקום מוטורי.
חדשנות הנדסית עם משמעות אנושית
שני הזוכים מגלמים את רוחו של פרס Dyson – עידוד צעירים לחשוב הנדסית מחוץ לקופסה ולפתח פתרונות ממשיים לבעיות גלובליות. בעוד WaterSense מציג חזון של שמירה על הסביבה באמצעות ניטור מדעי מדויק וזמין לציבור, OnCue מדגיש את חשיבותה של נגישות טכנולוגית ואוטונומיה אישית במרחב הדיגיטלי.
סיכום
שנת 2025 מסמנת מגמה ברורה בתעשיית החדשנות: שילוב הדוק בין בינה מלאכותית, קיימות ורפואה מותאמת אישית. הזוכים בפרס Dyson השנה מוכיחים שטכנולוגיה יכולה לשמש לא רק לשיפור יעילות, אלא גם להגנה על חיים – של בני אדם ושל הסביבה. הפרויקטים הללו מראים כי עתיד ההנדסה הוא לא רק חכם יותר, אלא גם מוסרי ואכפתי יותר.
כתיבת תגובה