השעה הראשונה שלי עם God of War: Sons of Sparta נפתחת בקצב מסחרר שלא משאיר זמן לנשום. כבר מהרגעים הראשונים נכנסים ישר לאקשן, עם קרבות מהירים, מדויקים ומלאי אנרגיה שמכניסים אותך מיד לאווירת ספרטה הקשוחה. המשחק לא מתעכב על הקדמות ארוכות – הוא זורק אותך לזירה ונותן למכניקות לדבר, וזה בדיוק מה שהופך את הפתיחה לכל כך ממכרת. הקצב הגבוה והתגובה המיידית של השליטה יוצרים תחושה זורמת וכיפית, כזו שגורמת לך לרצות לעבור מעימות לעימות בלי לעצור.
מבחינה גרפית מדובר בשינוי מטורף לעומת משחקי הסדרה האחרים. במקום המראה הקולנועי הריאליסטי שהתרגלנו אליו, כאן מקבלים סגנון 2D רטרו עם פיקסל-ארט צבעוני ומפורט להפליא. למרות השינוי הדרמטי, הסגנון הרגיש לי נוח מאוד ואפילו מרענן – יש משהו נקי וברור בתצוגה הדו-ממדית שמבליט את הקרבות, האנימציות והאפקטים. זה שומר על הזהות האפית של המותג, אבל עושה זאת בדרך שונה לחלוטין, כזו שמצליחה לשלב נוסטלגיה עם תחושת מודרניות.
הדבר שהכי תפס אותי הוא מערכות הקרב. השליטה בחנית, הקומבואים, התזמון של התחמקויות והמעבר בין אויבים – הכול מרגיש מדויק ומספק. גם בשעה הראשונה כבר נחשפים למגוון אויבים ואתגרים שמאלצים להשתמש ביכולות בצורה חכמה, ולא רק ללחוץ על כפתורים באקראי. התחושה היא שיש כאן עומק אמיתי שמתגלה בהדרגה, וזה בדיוק מה שגורם לי כבר עכשיו לרצות להמשיך לשחק, לצלול עמוק יותר למכניקות, לגלות סודות בשלבים ולחקור עד הסוף את הפרק החדש בעולם של קרייטוס.
צפו כאן בשעה הראשונה שלי עם המשחק:
כתיבת תגובה