בשעתיים הראשונות שלי עם המשחק כבר היה ברור שמדובר באחד ממשחקי הספורט הכי מהנים שיצאו לאחרונה לקונסולה. השילוב בין מכניקת טניס מדויקת, קצב מהיר והמון גימיקים משוגעים הופך כל ראלי לחגיגה. קשה שלא לחייך כשאתה מגלה כמה סוגי חבטות קיימים – מטופספין וסלייס קלאסי ועד חבטות מיוחדות שממלאות מד אנרגיה ומשנות לגמרי את הדינמיקה על המגרש.
המשחק רץ בלעדית על Nintendo Switch 2, תומך במצב טלוויזיה, נייד ושולחני, ומאפשר משחק של עד ארבעה שחקנים על אותה מערכת או אונליין. נפח ההורדה עומד על 7.4GB – קליל יחסית – אבל כמות התוכן בפנים מרגישה הרבה יותר גדולה.
מצב ההרפתקאות – מריו כתינוק והטניס ככלי להתחזקות
ההפתעה האמיתית מבחינתי הייתה מצב ה-Adventure. הסיפור לוקח טוויסט משעשע: מריו והחברים מוצאים את עצמם על אי מרוחק, מותקפים על ידי מפלצות – והופכים לתינוקות. מכאן מתחיל תהליך “האימון מחדש”, שבו מריו צריך ללמוד מחדש את כישורי הטניס שלו כדי לחזור לעצמו. זה מצד אחד מצחיק לגמרי, מצד שני איכשהו גם הגיוני בתוך העולם של ממלכת הפטריות.
המצב הזה שם דגש חזק על הדרגתיות. יש המון שלבי אימון שמלמדים מכניקות מתקדמות, את ניהול מד ה-Fever ואת השימוש במחבטים מיוחדים. מדי פעם, במיוחד בשלבים הראשונים, נכנסים למיני-טורנירים קצרים שנותנים תחושת הישג מהירה ודוחפים קדימה. בשעתיים הראשונות כבר הספקתי לפתוח בערך חמישה פריטים חדשים – מגרשים ומחבטים – שנפתחים גם לשימוש במצבים אחרים, מה שיוצר תחושת התקדמות אמיתית.
עומק מפתיע מתחת לכאוס הצבעוני
מעבר להומור ולוויזואליות הצבעונית, יש כאן מערכת משחק עמוקה מאוד. מד ה-Fever מתמלא ככל שהראלי נמשך, וכשמפעילים חבטת Fever אפשר לשלב אפקטים בהתאם למחבט שבחרתם – אש, קרח, ברקים, בוץ ואפילו טורנדו קטן שמשבש את המגרש. זה לא רק גימיק ויזואלי; כל אפקט משנה את השליטה במרחב ואת קבלת ההחלטות.
בנוסף, המשחק מציע 38 דמויות שונות – המספר הגבוה ביותר בסדרה – שלכל אחת מהן סגנון משחק שונה: מהירות, כוח, טכניקה או טריקיות. השילוב בין סוג הדמות למחבט יוצר מגוון אסטרטגי רחב מאוד, כזה שמרגיש הרבה יותר תחרותי ממה שנדמה במבט ראשון.
הרבה יותר ממשחק מסיבות
לצד מצב ההרפתקאות, יש גם טורנירים עם פרשנות חיה, מצבי אתגר, משחקי אונליין מדורגים ומשחק מקומי עם חברים. אפשר אפילו לשחק בתנועות ידיים עם שלט Joy-Con 2 לחוויה “אמיתית” יותר של טניס.
אבל מבחינתי, כבר מהשעות הראשונות ברור שהלב של המשחק נמצא בכיף הטהור שלו. הוא מהיר, צבעוני, עמוס אפשרויות וגורם לך לרצות “רק עוד משחק אחד”. אם ההמשך ישמור על הקצב והגיוון שראיתי בתחילת הדרך – יש כאן מועמד רציני להיות אחד ממשחקי הספורט הבולטים של השנה.
כתיבת תגובה