בעידן שבו טכנולוגיות אוטונומיות משנות את פני התעשייה, הביטחון וחיי היומיום, ירושלים מתכוננת לארח שוב את אחד האירועים המרכזיים והמשפיעים בתחום: הוועידה הבינלאומית לכלים בלתי מאוישים, מרוחקים ואוטונומיים (URAV 2025). הכנס, שיתקיים זו השנה השנייה בבירת ישראל בין ה-29 ביוני ל-1 ביולי 2025 במרכז הקונגרסים הבינלאומי (ICC), מבטיח לרכז תחת קורת גג אחת את מיטב המוחות, הפיתוחים החדשניים והחזונות המעצבים את עתיד התנועה, הלחימה, החקלאות ועוד. האירוע מהווה נקודת מפגש חיונית למומחים, קובעי מדיניות, אנשי אקדמיה ותעשיינים מרחבי העולם, המבקשים להבין ולעצב את המחר הטכנולוגי.
הבחירה בירושלים כמארחת הכנס אינה מקרית. ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום המערכות הבלתי מאוישות והאוטונומיות, הן בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך והן ביישומן המבצעי האינטנסיבי, במיוחד בהקשרים ביטחוניים. העימותים האחרונים באוקראינה ובישראל הדגימו באופן דרמטי את התפקיד המכריע של כלים אלו בשדה הקרב המודרני, משנים תפיסות לחימה ומציבים אתגרים חדשים. כנס URAV 2025 מספק פלטפורמה ייחודית לדיון מעמיק בהשלכות אלו, לצד בחינת הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה במגזר האזרחי.
הכנס: מוקד ידע וחדשנות גלובלי
ירושלים על מפת האוטונומיה העולמית
הכנס יתקיים במרכז הקונגרסים הבינלאומי (ICC), לשעבר בנייני האומה, מקום המזוהה עם אירועים בינלאומיים רחבי היקף. הבחירה לקיים את הכנס בירושלים זו הפעם השנייה ברציפות, מדגישה את מעמדה של ישראל כמרכז חדשנות טכנולוגי, ובפרט בתחום המערכות האוטונומיות. מיקום הכנס בבירה מספק גם ערך מוסף למשתתפים הבינלאומיים, המשלב דיונים מקצועיים עם חוויה תרבותית והיסטורית ייחודית.
לוח הזמנים של הכנס כולל אירוע פתיחה חגיגי ב-29 ביוני, ולאחריו יומיים מלאים של הרצאות, פאנלים ותצוגות (30 ביוני ו-1 ביולי, בין השעות 08:30-17:00). המארגנים שואפים ליצור סביבה המעודדת דיאלוג פתוח, החלפת רעיונות ויצירת קשרים מקצועיים פוריים, אשר יניבו שיתופי פעולה עתידיים ויאיצו את הפיתוח והאימוץ של טכנולוגיות אוטונומיות ברחבי העולם. הכנס מאורגן השנה בשיתוף פעולה עם לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, מה שמבטיח רמה מקצועית גבוהה וחיבור הדוק לקהילת המהנדסים המקומית.
מטרות ויעדים: מעבר לגבולות הידע
מעבר להצגת החידושים האחרונים, URAV 2025 שואף להרחיב את השיח הגלובלי סביב המערכות האוטונומיות. המטרה המרכזית, כפי שמגדיר זאת עופר גיל, מנכ"ל חברת ההפקה 'פארגון', היא "לחבר בין חוקרות וחוקרים, מהנדסות ומהנדסים ואנשי תעשייה מהמגזר הציבורי והפרטי וקובעי מדיניות". חיבור זה נועד לאפשר הצגת חזונות מגוונים, חשיפת יישומים חדשניים במגוון תחומים, ודיון מעמיק באתגרים המורכבים הנובעים מהאוטונומיה הגוברת של כלים ומערכות אלו.
הכנס יבחן את ההיבטים המדעיים, התעשייתיים, הרגולטוריים והחברתיים של שילוב מערכות אוטונומיות בחיינו. דיונים אלו יכללו בחינה של מסגרות אתיות, השלכות על שוק העבודה, צרכי תקינה ורגולציה, ואתגרים הקשורים לאבטחת סייבר ופרטיות. המטרה היא לא רק להציג את הטכנולוגיה, אלא גם להבין את ההקשר הרחב שבו היא פועלת ואת ההשפעות העתידיות שלה על החברה האנושית. חיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים עומד בלב מטרות הכנס, מתוך הבנה שאתגרים והזדמנויות גלובליים דורשים פתרונות וגישות משותפות.
הטכנולוגיה בחזית: מהפכה באוויר, בים וביבשה
כלים בלתי מאוישים: משינוי שדה הקרב ליישומים אזרחיים
ההתקדמות הדרמטית בכלים בלתי מאוישים (כטב"מים, רחפנים) הודגמה כאמור בשדות הקרב האחרונים, שם הם משמשים למגוון משימות: איסוף מודיעין בזמן אמת באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים (EO) ואינפרא-אדום (IR), תקיפה מדויקת, שיבוש תקשורת אויב ואף לוגיסטיקה בקו החזית. יכולתם לפעול בסביבות מסוכנות ללא סיכון חיי אדם, יחד עם עלות נמוכה יחסית (במיוחד של רחפנים קטנים), הפכו אותם למרכיב קריטי בלוחמה המודרנית. ישראל, עם תעשייה ביטחונית מובילה וחברות כמו אלביט מערכות והתעשייה האווירית, נמצאת בחזית הפיתוח והיישום של יכולות אלו.
אך הפוטנציאל חורג משמעותית מהזירה הצבאית. הכנס יקדיש תשומת לב רבה ליישומים אזרחיים, המשנים תעשיות שלמות. בתחום הלוגיסטיקה, רחפנים אוטונומיים כבר מבצעים משלוחים "מייל אחרון" באזורים מסוימים, ומבטיחים יעילות ומהירות משופרת. בחקלאות מדייקת, כטב"מים המצוידים במצלמות מולטי-ספקטרליות או היפר-ספקטרליות מנטרים את בריאות היבולים, מאתרים מחלות ומזיקים, ומאפשרים דישון והדברה ממוקדים, תוך חיסכון במשאבים והפחתת הפגיעה הסביבתית. יישומים נוספים כוללים מיפוי וסקרים, פיקוח על תשתיות, ניטור סביבתי, גילוי וכיבוי שריפות באמצעות רחפנים ייעודיים, ואף אכיפת חוק וסדר.
בינה מלאכותית ואוטונומיה: הלב הפועם של המערכות
היכולת של כלים אלו לפעול באופן אוטונומי, או אוטונומי למחצה, נשענת במידה רבה על התקדמות אדירה בתחום הבינה המלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML). אלגוריתמים מתוחכמים מאפשרים למערכות לנווט באופן עצמאי בסביבות מורכבות, להימנע ממכשולים, לזהות ולעקוב אחר מטרות, ולעבד כמויות עצומות של מידע מחיישנים שונים (תהליך המכונה מיזוג חיישנים – Sensor Fusion). חיישנים אלו כוללים מצלמות, LiDAR (Light Detection and Ranging), רדאר, GPS/GNSS, יחידות מדידה אינרציאליות (IMU) ועוד, והיכולת למזג את המידע מכולם לתמונה קוהרנטית אחת היא קריטית לתפקוד האוטונומי.
הכנס יתמקד במיוחד ביישומים של בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) בכלים אוטונומיים. טכנולוגיה זו, המוכרת מיצירת טקסטים ותמונות, יכולה לאפשר למערכות אוטונומיות לייצר תרחישים אפשריים, לתכנן מסלולים מורכבים בתנאי אי-ודאות, ואף ללמוד ולהסתגל בזמן אמת לסביבות דינמיות או לאיומים חדשים. לצד זאת, יעלו לדיון גם האתגרים: הצורך באלגוריתמים אמינים ובטוחים (Explainable AI), ההתמודדות עם הטעיות ושיבושים (Spoofing/Jamming), והיבטים אתיים מורכבים, במיוחד במערכות נשק אוטונומיות קטלניות (LAWS – Lethal Autonomous Weapon Systems).
חקר מעמקים ופלטפורמות ימיות
תחום נוסף שיקבל דגש בכנס הוא הפלטפורמות האוטונומיות הימיות, הן על-מימיות (USV – Unmanned Surface Vehicles) והן תת-ימיות (UUV – Unmanned Underwater Vehicles), הכוללות גם כלי רכב אוטונומיים תת-ימיים (AUV) וכלי רכב המופעלים מרחוק (ROV). כלים אלו פותחים אפשרויות חדשות לחקר האוקיינוסים, מיפוי קרקעית הים, ניטור סביבתי ימי (כמו זיהום נפט או מצב שוניות אלמוגים), איתור וניצול משאבי טבע תת-ימיים, ותחזוקת תשתיות ימיות (כגון כבלי תקשורת או צינורות נפט וגז).
בתחום הביטחוני, פלטפורמות ימיות אוטונומיות משמשות למשימות סיור ופיקוח ימי, לוחמה נגד צוללות (ASW), לוחמה נגד מוקשים (MCM), והגנה על נמלים ונתיבי שיט. היכולת שלהן לשהות בים לפרקי זמן ארוכים, לפעול בתנאים קשים ולכסות שטחים נרחבים בעלות נמוכה יחסית לכלים מאוישים, הופכת אותן לנכס אסטרטגי חשוב. הכנס יציג פיתוחים עדכניים בתחום זה, כולל מערכות הנעה מתקדמות, חיישנים סונאריים משופרים, ויכולות תקשורת תת-ימית ואוטונומיה מתקדמת המאפשרות פעולה מתואמת של "להקות" כלים תת-ימיים.
האנשים מאחורי המהפכה: מפגש פסגה של מומחים
במה מרכזית למובילי דעה וקובעי מדיניות
URAV 2025 ירכז קהל מרשים של דוברים ומשתתפים מהשורה הראשונה בתחומם. בין הדוברים המרכזיים ניתן למצוא את ורד חיימוביץ', סגנית נשיא ביחידת מערכות כטב"ם בחטיבת האוויר של אלביט מערכות, אחת מחברות הביטחון והטכנולוגיה המובילות בעולם; פרופ' דיטר מוּרמן מאוניברסיטת RWTH אאכן בגרמניה, מומחה בעל שם עולמי לדינמיקת מערכות טיסה; ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות הישראלית, הגוף הממשלתי המרכזי התומך בחדשנות הטכנולוגית בישראל; פרופ' איציק קליין מאוניברסיטת חיפה, ראש המעבדה לניווט אוטונומי ומיזוג חיישנים (ANSFL); ורוני גורדנה, יו"ר האגודה הישראלית למהנדסי מכונות ואווירונאוטיקה.
נוכחותם של בכירים מהתעשייה, האקדמיה והממשל מבטיחה דיונים עשירים ומגוונים, המשלבים חזון טכנולוגי עם הבנה מעמיקה של צרכים מבצעיים, אתגרים רגולטוריים והזדמנויות עסקיות. הכנס יספק הזדמנויות נטוורקינג רבות, שיאפשרו למשתתפים ליצור קשרים ישירים עם מובילי דעה אלו ועם עמיתים מרחבי העולם. מפגשים אלו חיוניים לקידום מחקרים משותפים, יוזמות עסקיות חדשות ופיתוח מדיניות התומכת בצמיחת התחום.
שיתוף פעולה חוצה מגזרים: המפתח לעתיד
הצלחת המהפכה האוטונומית תלויה במידה רבה ביכולת ליצור שיתופי פעולה פוריים בין המגזרים השונים: האקדמיה, המפתחת את הידע והטכנולוגיות הבסיסיות; התעשייה, המתרגמת את הידע למוצרים ויישומים מעשיים; הממשלה, הקובעת את המדיניות, הרגולציה והתקינה; והמגזר הציבורי והפרטי המאמצים את הטכנולוגיות. הכנס שם דגש מיוחד על יצירת הגשרים הללו, כפי שהדגיש עופר גיל, מנכ"ל 'פארגון', באומרו כי המטרה היא לחבר את כלל השחקנים הרלוונטיים.
שיתוף הפעולה עם לשכת המהנדסים מדגיש את החשיבות של הקהילה ההנדסית בתהליך זה. מהנדסים ומהנדסות הם אלו שמתכננים, מפתחים, בודקים ומתחזקים את המערכות המורכבות הללו. הכנס יספק להם במה להציג את עבודתם, ללמוד מעמיתיהם ולהתעדכן בטכנולוגיות ובמתודולוגיות החדשניות ביותר. הדיאלוג הבין-מגזרי חיוני להתמודדות עם אתגרים משותפים, כמו פיתוח כוח אדם מיומן, הבטחת בטיחות ואמינות המערכות, ויצירת אמון ציבורי בטכנולוגיות האוטונומיות.
מבט לעתיד: לקראת עשור של אינטגרציה
חזון 2030: שילוב חלק בשגרת החיים
תא"ל (מיל') איתן אשל, נשיא הכנס וסמנכ"ל מו"פ טכנולוגיות וחדשנות (CTO) בתעשייה האווירית, צופה כי העשור הקרוב יהיה מכריע. "אנו עומדים בפני עשור שבו רכבים בלתי מאוישים, מרוחקים ואוטונומיים עומדים לחולל מהפכה בחיינו," אמר אשל, שהיה בעבר ראש מחקר ופיתוח (מו"פ) במפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון. לדבריו, "עד שנת 2030, רכבים אלו ישתלבו באופן חלק בשגרת החיים, ויובילו להתקדמות משמעותית בטכנולוגיה, במחקר ובהזדמנויות עסקיות."
חזון זה כולל עתיד שבו רכבים אוטונומיים (ברמות אוטונומיה 4 ו-5) יהיו נפוצים בכבישים, וישנו את פני התחבורה האישית והציבורית, תוך הבטחה להפחתת תאונות דרכים וגודש תנועה. רחפנים ישמשו באופן שגרתי למשלוחים, לניטור תשתיות ולמתן שירותים עירוניים. בחקלאות, רובוטים אוטונומיים יבצעו משימות מורכבות, מהכנת הקרקע וזריעה ועד קטיף מדויק. בתחום הביטחון, שיתוף הפעולה בין כלים מאוישים ובלתי מאוישים (MUM-T – Manned-Unmanned Teaming) יהפוך לנורמה, ויאפשר ביצוע משימות מורכבות ויעילות יותר.
אתגרים והזדמנויות בדרך לאוטונומיה מלאה
הדרך לחזון זה רצופה באתגרים טכנולוגיים, רגולטוריים וחברתיים. פיתוח מערכות AI אמינות ובטוחות לחלוטין, המסוגלות להתמודד עם כל תרחיש אפשרי בעולם האמיתי ("Edge Cases"), הוא אתגר הנדסי עצום. הבטחת אבטחת סייבר חזקה למניעת השתלטות עוינת או שיבוש פעולת המערכות היא קריטית. נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה שתגדיר אחריות במקרה של תאונות או תקלות, ותאפשר שילוב בטוח של כלים אוטונומיים במרחב האזרחי (האווירי, היבשתי והימי).
בנוסף, קיימים אתגרים חברתיים ואתיים. כיצד יתקבלו הטכנולוגיות החדשות על ידי הציבור? מה יהיו ההשלכות על שוק העבודה, במיוחד במקצועות כמו נהיגה, שינוע ותפעול? כיצד נבטיח שהשימוש בטכנולוגיות אלו, במיוחד בהקשרים ביטחוניים ואכיפת חוק, יעשה באופן אתי ואחראי? הכנס יספק פלטפורמה לדון באתגרים אלו ובהזדמנויות הגלומות בהתמודדות נכונה איתם. ההזדמנויות כוללות שיפור דרמטי ביעילות, בבטיחות ובאיכות החיים, פתיחת שווקים חדשים ויצירת מנועי צמיחה כלכליים.
סיכום
כנס URAV 2025 בירושלים מסתמן כאירוע מכונן בתחום המערכות האוטונומיות. הוא יפגיש מומחים מכל רחבי העולם ומכלל המגזרים הרלוונטיים – תעשייה, אקדמיה, ממשל וביטחון – לדיון מעמיק בחידושים הטכנולוגיים, ביישומים המעשיים ובאתגרים המורכבים העומדים בפנינו. על רקע ההתפתחויות המואצות בתחום, שהודגמו באופן דרמטי בשנים האחרונות, ומיקומה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות אוטונומית, הכנס מהווה הזדמנות ייחודית להבין את המגמות המעצבות את העתיד ולתרום לעיצובו. החל מבינה מלאכותית גנרטיבית וכלה בחקר מעמקים, דרך מהפכה בלוגיסטיקה, בחקלאות ובביטחון – הכנס מציע הצצה מרתקת לעולם שבו האוטונומיה הופכת מחזון למציאות יומיומית, עולם שהעתיד שלו, כפי שמבטיח הכנס, כבר כאן. האירוע מיועד לארגונים, קובעי מדיניות, למגזר העסקי, לאנשי ונשות אקדמיה, ולסוכנויות ואגודות טכנולוגיות העוסקות בתחום, והמעוניינים להירשם מוזמנים לבקר באתר הרשמי של הכנס. נרשמים עד ה-13 במאי יוכלו ליהנות מהנחת רישום מוקדם.
למידע נוסף ולהרשמה, בקרו באתר הרשמי של הכנס *נרשמים עד ה-13 במאי יהנו מהנחת רישום מוקדם
כתיבת תגובה